גָּלִיל לְעוֹלָם יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם סִיקָרִיקוֹן. הַמְטַלְטְלִין אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם סִיקָרִיקוֹן. תַּנֵּי. חֲכִירֵי בַּתֵּי אָבוֹת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם סִיקָרִיקוֹן. הַיּוֹרֵד מִשֵּׁם חוֹב וּמִשֵּׁם אֲנָפָרוּת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם סִיקָרִיקוֹן. אֲנָפָרוּת עַצְמָהּ מַמְתֶּנֶת לַבְּעָלִים שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. מַכְרִיזִין וְהוֹלְכִין אַרְבַּע שַׁבָּתוֹת לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. פָּתַר לָהּ תְּרֵין פְּתָרִין. נָֽסְבָהּ מִן חָכוּר וְייֵבָהּ לְחָכוּר. אָתָא בְעָא מִיטְרָף. אֲמַר לֵיהּ. וְלָאו חָכוּר אַתְּ. שְׁבוֹק לִי. וּמָה דְּאַתְּ גְּזִי גְּזִי. נָֽסְבָהּ מִבַּעַל הַבַיִת וְייֵבָהּ לְחָכוּר. אָתָא בָעֵי מִיטְרוֹף. אֲמַר לֵיהּ. מָה הֲנָייָה לָךְ דְּאַתְּ מְסִיבְנָא מִינֵּיהּ וְהוּא מְנַסְּבָא מִינָּךְ. אֶלָּא מַה דְאִית לִי בְּחֵיילִי אֲנָא יְהִיב לָךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
א''ל. החוכר מה הנאה יש לך בזה אם אתה תוציא ממני והעכו''ם יחזור ויגזול ממך אלא תשאר בידי ומה שיש בכחי אראה ליתן לך דבר מה מחכורה עד שתשיג ידך להוציא ממנו הכל ואין בה משום סיקרוקון דקאמר שאין החוכר נותן לו רביע. א''נ יש לפרש דאמר ליה כו' אבעה''ב קאי וכעין לישנא קמא. כלומר שבעה''ב אומר לו בשעה שבא לטרוף ממנו וכי מה הנאה יש לך שהשדה אצלך בחכירות שלפעמים אתה מרויח ממנו בשכר טרחך כשהשנה מתברכת שאתה נותן לו כך וכך כורים לשנה והמותר היא שלך ולפעמים הוא לוקח ממך ואתה מפסיד כשהשנה אינה מתברכת וא''כ מוטב שתחזירנה לי ואני אתן לך מה שבכחי דבר מה לפייסך ואין בה משום סיקריקון דקאמר נמי אהא דצריך להחזיר לבעלים הוא:
נסבה. לישנא אחרינא הוא אם לקח הסקריקון מיד בעל הבית ונתנה לאחר בחכירות ובא בעה''ב ליטרוף מיד החוכר:
א''ל ולאו חכור את. כלומר שהראשון אומר לו וכי לאו בחכירות באה השדה לידך ולא הפסדת כלום וא''כ שבוק לי ומה דאת גזי גזי מה שאכלת ממנה בין כך אכלת וזה הריוח שלך והיינו דקאמר אין בהן משום דין סיקריקון לומר שהשני צריך לחזור הקרקע לחוכר הראשון:
נסבה מן חכור וייבא לחכור. אם לקח הסיקריקון מיד החוכר שהיתה שדה זו אצלו בחכירות ונתנה ג''כ בחכירות אצל חוכר אחר ובא הראשון לטרוף ממנו והשני רוצה לנהוג בה דין סיקריקון שתשאר בידו ויתן לו רביע:
פתר לה תרין פתרין. אחכירי בתי אבות דקאמר אין בהן משום סיקריקון וכלומר תפרש לה בתרי לישני:
מכריזין. שמא עדיין יבאו הבעלים ואח''כ יש בה דין סיקריקון:
ומשם אנפרות. גזלן בעלמא ואין מסור בידו ליהרג אין בהם משום סיקריקון שיהא הקרקע נשארת ביד הלוקח ולתת לבעלים רביע אלא מחזיר לו הקרקע בחנם דהאי לאו אונסא הוא ולא גמר ומקני:
היורד משם חוב. עכו''ם שירד לשדה מחמת חובו על ישראל:
חכירי בתי אבות. חוכרין השדה בכך וכך כורין לשנה ורגילין לחכור שדותיהן ממשפחה זו מעולם הן ואבותיהן:
אין בהם משום סיקריקון. ולקמן מפרש לה:
גליל. שלא היתה שם גזירת שמד לעולם יש בו משום דין סיקריקון:
המטלטלין אין בהם משום דין סיקריקון. ואינו נותן לבעלים כלום מפני שמתייאשין מהן:
הלכה: לֹא הָיָה סִיקָרִיקוֹן בִּיהוּדָה כול'. 31b בָּרִאשׁוֹנָה גָֽזְרוּ שְׁמָד עַל יְהוּדָה. שֶׁכֵּן מְסוֹרֶת בְּיָדָם מֵאֲבוֹתָם. יְהוּדָה הָרַג אֶת עֵשָׂיו. דִּכְתִיב יָֽדְךָ בְּעוֹרֶף אוֹיְבֶיךָ. וְהָיוּ הוֹלְכִין וּמְשַׁעְבְּדִין בָּהֶן וְנוֹטְלִין שָׂדוֹתֵיהֶן וּמוֹכְרִין אוֹתָן לַאֲחֵרִים. וְהָיוּ בַעֲלֵי בָתִּים בָּאִין וְטוֹרְפִין וְהָֽיְתָה הָאָרֶץ חֲלוּטָה בְּיַד סִיקָרִיקוֹן. נִמְנְעוּ מִלִּיקַּח. הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהֵא סִיקָרִיקוֹן בִּיהוּדָה. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בַּהֲרוּגֵי הַמִּלְחָמָה לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה. אֲבָל הֲרוּגִים שֶׁנֶּהֶרְגּוּ מִן הַמִּלְחָמָה וְהֵילַךְ אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם סִיקָרִיקוֹן. וַהֲרוּגִים שֶׁלִּפְנֵי הַמִּלְחָמָה לֹא כִלְאַחַר הַמִּלְחָמָה הֵן. תִּיפְתָּר שֶׁבָּא סִיקָרִיקוֹן וְגָזַל וְחָמַס. לֹא הִסְפִּיק לִכְתּוֹב תָּרְפּוֹ עַד שֶׁבָּא סִיקָרִיקוֹן לְכָל הָעוֹלָם. שֶׁלֹּא תְהֵא הֲלָכָה לְמֶחֱצָה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' בראשונה גזרו שמד על יהודה. ולפיכך קתני במתני' יהודה:
והיו בעלי בתים באין וטורפין. מיד הלוקח ומחמת זה נמנעו מליקח והיתה הארץ חלוטה ביד סיקריקון כדמפרש שנמנעו מליקח ולפיכך התקינו שלא יהא דין סיקריקון ביהודה לומר שלא יוכלו ליטרף מהלקוחות כדי שלא תשאר הארץ ביד הסקריקון:
במה דברים אמורים ר' הכי תני לה בתוספתא:
לפני. או לפני המלחמה:
הרוגים שנהרגו מן המלחמה ואילך. כלומר שעדיין הם הורגים ומחמת סכנת הריגה נותן להם קרקע יש בהן משום דין סקריקין דלאחר המלחמה לא גמר ומקני דאמר האידנא לשקול ולמחר תבענא ליה בדינא:
ופריך והרוגים שלפני המלחמה לא כלאחר מלחמה הן. דאכתי לא מיקרי סכנת מלחמה ואמאי אין בהן משום דין סיקריקון:
תיפתר שבא סיקריקון. קודם המלחמה וגזל וחמס ממנו הקרקע ולא הספיק לכתוב טרפו ולהציל ממנו בדין עד שבא סיקריקון לכל העולם שבאה המלחמה והילכך אין בהם משום דין סיקריקון:
שלא תהא הלכה למחצה. דיש הרבה שנגזלו בשעת המלחמה ואי אמרת להאי דיינין לה דין סיקריקון ולהאי לא א''כ נראית כהלכה למחצה דאין הכל יודעין שנטלה מזה לפני המלחמה:
עַד כְּדוֹן בִּשְׁתֵּי שְׁטָרוֹת. הָיָה שְׁטָר אֶחָד. רִבִּי זְעִירָא וְרִבִּי אִילָא תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. כָּל שֶׁכֵּן מִקְחוֹ בָטֵל. וְהוּא שֶׁלָּקַח מִן הָאִשָּׁה וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִישׁ. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי בֵּיבוֹן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. כָּל שֶׁכֵּן מִקְחוֹ קַייָם. וְהוּא שֶׁלָּקַח מִן הָאִישׁ וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִשָּׁה. וְאֵין כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לָאִשָּׁה מְשׁוּעֲבָד לָאִישׁ. לָאֲכִילַת פֵּירוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
ואין כל כו'. וכי מה שיש לאשה לא משועבד הוא לבעלה. לאכילת פירות ואמאי קאמרת מכרו בטל לגמרי:
כ''ש מקאו קיים והוא שלקח מן האשה כו'. כלומר בסיפא נמי כ''ש הוא בשטר אחד דמקחו קיים:
כ''ש מקחו בטל והוא שלקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה. כלומר בזה כ''ש הוא דאמרי מקחו בטל אם בתחילה לקח מן האיש דתאמר נחת רוח עשיתי לבעלי לחתום על אותו שטר עצמו שלקחת ממנו:
היה שטר אחד. שחתמה עצמה על אותו שטר של בעל מאי:
עד כדון בשני שטרות. אהא דקתני במתני' לקח מן האיש כו' קאי כלומר עד כאן לא שמענו אלא אם האשה כתבה ללוקח שטר אחר ולא חתמה עצמה על שטר שיש לו מבעלה דהכי משמע סתמא דלישנא דמתני' וחזר ולקח מן האשה:
רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. וְכֵינִי. 32a מָכַר לָרִאשׁוֹן וְחָֽתְמָה לַשֵּׁינִי לַשְּׁלִישִי וְחָֽתְמָה גּוֹבָה מִן הָאַחֲרוֹן. לֹא הִסְפִּיק גּוֹבָה מִשֶׁלְּפָנָיו. לֹא הִסְפִּיק גּוֹבָה מִשֶׁלִּפְנֵי פָנָיו. עֲלָהּ אָמַר רַב. בַּנְּכָסִים שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ בִּכְתוּבָּתָהּ. אֲבָל בַּנְּכָסִים שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ פָּרָה פֶרְנוֹן גּוֹבָן מֵאֵי זֶה שֶׁיִּרְצֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
עלה אמר רב בנכסים שהכניסה לו בכתובתה. מה ששמענו לרב בפ' חזקת דמחלק בין נכסים שהכניסה לו לשום בכתובה והוא ייחדן לכתובתה ובין שארי נכסים וכלומר דלא תימא דמחלק למאי דאמרו במתניתין מקחן בטל כו' דבשאר נכסים אינה יכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי הא ליתא אלא להא הוא דמחלק דדוקא בנכסים שייחד לה בכתובתה הוא דגובה מן האחרון תחילה דיכולין הראשונים לומר הנחנו לך מקום לגבות משיעבוד כתובותיך אבל בנכסים שהכניסה לו פרא פורנין והם נכסי מלוג כדא' בפ' אע''פ גובה מהן מאיזה שתרצה דשיעבוד של כולן שוין אצלה אבל לענין דינא דמתניתין אפילו בנכסי מלוג יכולה היא שתאמר נחת רוח עשיתי לבעלי:
וכיני. כן הוא הדבר שודאי לפירות מכרו קיים שהרי שלו הן ואינה יכולה לעכב עליו בנכסי מלוג ומתניתין דקאמרת מכרו בטל כשימו' או כשיגרשנה הוא דאז טורפת מהלקוחות:
מכר לראשון כו'. מכר לשלשה וחתמה לכולן ובכי הא ודאי יכולה היא שתאמר לכולן נחת רוח עשיתי לבעלי אלא דהא קמ''ל דגובה תחילה מן האחרון ואם לא הספיק כו' שהראשונים יכולין לומר הנחנו לך מקום לגבות ולאשמועינן נמי הא דלקמי':
חֵרֵשׁ רוֹמֵז וְנִרְמָז. הֵן אוֹמְרִים. בְּיָדֵינוּ לִיקַּח. וְהַלּוֹקֵחַ אוֹמֵר. לָאו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. לְעוֹלָם הַשָּׂדֶה בְּחֶזְקַת הַבְּעָלִים. שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָייָה.
Pnei Moshe (non traduit)
הן אומרים. אהא דקתני במתניתין אימתי כו' קאי דאם הלקוחות והבעלים טוענין בזה הבעלים אומרים שהי' בידם לוקח בשעה שלקחה מהסקריקון והן קודמין עכשיו דלא זכה בה הלוקח והלוקח אמר לאו שלא היה בידם כלום באותו שעה:
בחזקת הבעלים. שקרקע בחזקת בעליה עומדת:
רַב אָמַר. אֲנָא הְוִינָא מִמִּנְייָנָא. וְלָאו שַׁנְיָא הִיא. הוּא רְבִיעַ קַרְקַע הוּא רְבִיעַ מָעוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. קַרְקַע דֵּינָר אַגְרָמָא רְבִיעַ מָעוֹת סְרִימִסִּין.
Pnei Moshe (non traduit)
אנא הוינא ממיניינא. אני הייתי באותו מנין שהושיב ר' ב''ד ונמנו שאם שהתה אצל הסיקריקון י''ב חדש ולקחה זה ממנו תשאר לעולם אצלו בין שהיה ביד הבעלים ליקח או לא אבל נותן לבעלים רביע וכך אמרו דלא שנייא בין נותן לו רביע קרקע או רביע מעות כולה חדא היא דסבר רב נכי חומשא זבן מן העכו''ם מה ששוה חמשה מוכר לו בארבעה והילכך נותן לו או רביע מעות או קרקע שוה רביע מעות דהיינו חמישית הקרקע:
רבי יוסי ברבי בון. פליג וס''ל כשמואל בבבלי דסבר נכי ריבעא זבן מה ששוה ארבעה מוכר לו בשלשה הילכך נותן לו או רביע קרקע או שליש מעות דהרי הקרקע זו שוה ארבע שלישי מעות כפי שלקח ממנו:
קרקע דינר אגרמא רביע. אגרמא לשון ניכוי וחסרון כמו לגרם עצמות בפ' לא יחפור:
מעות כרומיסין. ובערוך גריס טריסיסין שליש כלומר מה שמכר לו קרקע שוה דינר בדינר חסר רביע א''כ שליש המעות שנתן לו הן כפי שיווי רביע הקרקע שהוא מעה וחצי:
משנה: חֵרֵשׁ רוֹמֵז וְנִרְמָז בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר קוֹפֵץ וְנִקְפָּץ בִּמְטַלְטְלִין. הַפָּעוֹטוֹת מִקְחָן מֶקַח וּמִמְכָּרָן מִמְכָּר בִּמְטַלְטְלִין.
Pnei Moshe (non traduit)
הפעוטות. הקטנים כבן ז' כבן ח' חם הוא חריף ויודע בטיב משא ומתן או כבן ט' ובן י' אם אינו חריף כל כך:
מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין. וכן מתנתן מתנה אחד מתנת בריא וא' מתנת שכיב מרע אחד מתנה מועטת ואחד מתנה מרובה וטעמא מפרש בגמ':
מתני' כהן קורא ראשון. כשהן שוין בחכמ' אבל אם הישראל גדול בחכמה קודם לכהן וללוי דממזר ת''ח קודם לכ''ג ע''ה הדין הוא דינא דגמרא והאידנא נהיג שכהן אפילו ע''ה קודם לחכם גדול שבישראל:
מפני דרכי שלו'. דמדאוריית' יכול הכהן לתת רשות למי שירצה שיקרא בתורה לפניו ומפני ד''ש אמרו שיקרא הוא ראשון ולא יתן רשות לאחר שיקרא דלא ליתי לאנצויי ולומר מפני מה הרשה לזה ולא לאחר ואם אין שם כהן נתפרדה החבילה ואין סדר לדבר להקדים לוי לישראל ומי שירצה יקדים ואית דאמרי נתפרד' החבילה נפסק הקשר ואיבד הלוי את כבודו בשכיל חבילתו הנפרד' ואינו קורא כלל וכן המנהג:
מערבין בבית ישן. בני חצר שרגילים ליתן עירובן בכל שבת בבית א' אין משנין את מקומן ליתנו בבית אחר:
מפני דרכי שלום. שבני אדם שהיו רגילין לראות העירוב באותו בית עכשיו שאין רואין אותו יאמרו שמטלטלין בלא עירוב ואיכא חשדא:
בור שהוא קרוב לאמה. למוצא אמת המים הבא מן הנהר מתמלא ראשון ואחריו יתמלאו התחתונים:
מצודות. שאין להם תוך דליקניה ליה כליו:
יש בהן גזל מפני דרכי שלום. ולא נפיק בדיינים:
ר' יוסי אומר גזל גמור. מדבריהם ונפיק בדיינים ומיהו מודה ר' יוסי דלא הוי גזל דאורייתא לעבור עליו בלאו ואין הלכה כר' יוסי:
המנקף. חותך כמו ונקף סבכי היער:
במטלטלין. אם מכר מטלטלין אבל בגיטין ד''ה ברמיזה ואין הלכה כבן בתירה:
מתני' חרש רומז ונרמז. מה שהוא רומז קיים או מה שאחרים רומזין לו ונתרצה קיים:
קופץ ונקפץ. רמיזה בידו ובראשו וקפיצה עקימת שפתים שנאמר קפצה פיה ואינו סימן ניכר כמו רמיזה:
הלכה: בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר קוֹפֵץ וְנִקְפָּץ. שׂוֹכֵר וּמִשְׂתַּכֵּר. אַפֳּיוֹטוֹת פַּרִייָא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי חַיֵּיהֶן. אָמַר רִבִּי מָנָא. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי יוֹסֵי רְבוּ גָּבֵי עִיצוּמִין. מוֹדֶה בְּאִילֵּין דִיהָבוּן בְּנֵיהוֹן לְאוּמְנוּתָא דְּאִינּוּן גָּבוֹי עִיצוּמִין מִפְּנֵי חַיֵּי הַבִּרְיוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' קופץ ונקפץ. ושוכר פועלים ע''י קפיצת פיו ומשתכר לאחרים:
אפיוטות פדייא. קטנים בלשון יוני:
מפני חייהן. אמרו חכמים מקחן מקח דאי לאו זביניה זבינא לא מזבני ליה מזוני ולא זבנו מיניה:
אע''ג דרבי יוסי לא גבי עצומים. עצומים הן שטרי חיוב על תנאי באסמכתא והן כי אייתא בתוס' פ''ק דב''מ שנים שנתעצמו זה בזה ואמר אחד מהן לחבירו אם לא באתי מכאן עד יום פלוני יהא לך בידי כך וכך כו' וס''ל לרבי יוסי דאסמכתא לא קניא ולא גבי כלום בשטרות כאלו וכדאמר בהאי תלמודא בגט פשוט:
מודה. ר' יוסי באלין שנותנין בניהם לאומן ללמדו אומנות וכותבין על זמן פלוני בתנאי כך וכך שהן גובין באלו עצומין:
מפני חיי הבריות. שימצאו ללמד אומנות להתפרנס מהן ואיידי דאיירי לעיל בתקנות מפני חייהן נקנו להא הכא:
משנה: אֵיּלּוּ דְּבָרִים אָֽמְרוּ מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. כֹּהֵן קוֹרֵא רִאשׁוֹן וְאַחֲרָיו לֵוִי וְאַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. מְעָֽרְבִין בְּבַיִת יָשָׁן מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. בּוֹר שֶׁהוּא קָרוֹב לָאַמָּא מִתְמַלֵּא רִאשׁוֹן מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. מְצִיאַת חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם גֶּזֶל מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר גֶּזֶל גָּמוּר. מְצוּדוֹת חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים יֵשׁ בָּהֶם מִשּׁוּם גֶּזֶל מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר גֶּזֶל גָּמוּר. הַמְּנַקֵּף בְּרֹאשׁ הַזַּיִת גֶּזֶל מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר גֶּזֶל גָּמוּר. אֵין מְמַחִין בְּיַד עֲנִיֵּי גּוֹיִם בַּלֶּקֶט וּבַשִּׁכְחָה וּבַפֵּיאָה מִפְּנֵי דַרְכֵי שָָׁלוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
הפעוטות. הקטנים כבן ז' כבן ח' חם הוא חריף ויודע בטיב משא ומתן או כבן ט' ובן י' אם אינו חריף כל כך:
מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין. וכן מתנתן מתנה אחד מתנת בריא וא' מתנת שכיב מרע אחד מתנה מועטת ואחד מתנה מרובה וטעמא מפרש בגמ':
מתני' כהן קורא ראשון. כשהן שוין בחכמ' אבל אם הישראל גדול בחכמה קודם לכהן וללוי דממזר ת''ח קודם לכ''ג ע''ה הדין הוא דינא דגמרא והאידנא נהיג שכהן אפילו ע''ה קודם לחכם גדול שבישראל:
מפני דרכי שלו'. דמדאוריית' יכול הכהן לתת רשות למי שירצה שיקרא בתורה לפניו ומפני ד''ש אמרו שיקרא הוא ראשון ולא יתן רשות לאחר שיקרא דלא ליתי לאנצויי ולומר מפני מה הרשה לזה ולא לאחר ואם אין שם כהן נתפרדה החבילה ואין סדר לדבר להקדים לוי לישראל ומי שירצה יקדים ואית דאמרי נתפרד' החבילה נפסק הקשר ואיבד הלוי את כבודו בשכיל חבילתו הנפרד' ואינו קורא כלל וכן המנהג:
מערבין בבית ישן. בני חצר שרגילים ליתן עירובן בכל שבת בבית א' אין משנין את מקומן ליתנו בבית אחר:
מפני דרכי שלום. שבני אדם שהיו רגילין לראות העירוב באותו בית עכשיו שאין רואין אותו יאמרו שמטלטלין בלא עירוב ואיכא חשדא:
בור שהוא קרוב לאמה. למוצא אמת המים הבא מן הנהר מתמלא ראשון ואחריו יתמלאו התחתונים:
מצודות. שאין להם תוך דליקניה ליה כליו:
יש בהן גזל מפני דרכי שלום. ולא נפיק בדיינים:
ר' יוסי אומר גזל גמור. מדבריהם ונפיק בדיינים ומיהו מודה ר' יוסי דלא הוי גזל דאורייתא לעבור עליו בלאו ואין הלכה כר' יוסי:
המנקף. חותך כמו ונקף סבכי היער:
במטלטלין. אם מכר מטלטלין אבל בגיטין ד''ה ברמיזה ואין הלכה כבן בתירה:
מתני' חרש רומז ונרמז. מה שהוא רומז קיים או מה שאחרים רומזין לו ונתרצה קיים:
קופץ ונקפץ. רמיזה בידו ובראשו וקפיצה עקימת שפתים שנאמר קפצה פיה ואינו סימן ניכר כמו רמיזה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source